Avodah Zarah 6

Kapitel 6

א דמשכא להו תקופת תמוז עד חגא והוי להו צערא והאמר רבא מצטער פטור מן הסוכה נהי דפטור בעוטי מי מבעטי

1 daß die Jahreszeit des Tammuz sich bis zum Feste hineinzieht und ihnen Qual bereitet. — Raba sagte ja aber, wer sich dabei quält, sei von der Festhütte frei!? — Zugegeben, daß man frei ist, aber einen Fußtritt versetzen darf man nicht.

ב מיד הקב"ה יושב ומשחק עליהן שנאמר (תהלים ב, ד) יושב בשמים ישחק וגו' א"ר יצחק אין שחוק לפני הקב"ה אלא אותו היום בלבד

2 Hierauf wird der Heilige, gepriesen sei er, über sie lachen, wie es heißt: der im Himmel sitzt, lacht &c. R. Jiçḥaq sagte: Nur an diesem Tage gibt es ein Lachen für den Heiligen, gepriesen sei er.

ג איכא דמתני להא דרבי יצחק אהא דתניא רבי יוסי אומר לעתיד לבא באין עובדי כוכבים ומתגיירין ומי מקבלינן מינייהו והתניא אין מקבלין גרים לימות המשיח כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה

3 Manche beziehen das, was R. Jiçḥaq sagte, auf folgende Lehre: R. Jose sagte: Dereinst werden die weltlichen Völker kommen und Proselyten werden. — Werden sie denn dann aufgenommen, es wird ja gelehrt, in den messianischen Tagen werden keine Proselyten aufgenommen, und ebenso nahmen sie Proselyten auf weder in den Tagen Davids noch in den Tagen Šelomos!? —

ד אלא שנעשו גרים גרורים ומניחין תפילין בראשיהן תפילין בזרועותיהם ציצית בבגדיהם מזוזה בפתחיהם

4 Sie werden sich aufdrängende Proselyten werden; sie werden Tephillin an ihre Häupter und an ihre Arme anlegen, Çiçith in ihre Gewänder einknüpfen und Mezuzoth an ihre Türpfosten anbringen.

ה כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג אומר להן על מה באתם אומרים לו על ה' ועל משיחו שנאמר (תהלים ב, א) למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק [וגו']

5 Sobald sie den Kriegszug von Gog und Magog sehen werden, werden sie diese fragen, gegen wen sie kommen, und diese werden erwidern: Gegen den Herrn und seinen Gesalbten. So heißt es: warum toben die Völker und sinnen die Nationen Vergebliches.

ו וכל אחד מנתק מצותו והולך שנאמר (תהלים ב, ג) ננתקה את מוסרותימו [וגו] והקב"ה יושב ומשחק שנאמר יושב בשמים ישחק וגו' א"ר יצחק אין לו להקב"ה שחוק אלא אותו היום בלבד

6 Sodann wird jeder das Gebot von sich reißen und fortgehen, wie es heißt: laßt uns ihre Fesseln zerreißen &c. Der Heilige, gepriesen sei er, wird aber dasitzen und über sie lachen, wie es heißt: der im Himmel sitzt, lacht &c. Hierzu sagte R. Jiçḥaq, daß er für den Heiligen, gepriesen sei er, nur an diesem Tage ein Lachen gebe. —

ז איני והא אמר רב יהודה אמר רב שתים עשרה שעות הוי היום שלש הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה שניות יושב ודן את כל העולם כולו כיון שרואה שנתחייב עולם כלייה עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים

7 Dem ist ja aber nicht so, R. Jehuda sagte ja im Namen Rabhs: Zwölf Stunden hat der Tag; in den ersten drei Stunden sitzt der Heilige, gepriesen sei er, und befaßt sich mit der Tora; in den anderen sitzt er und richtet die ganze Welt, und sobald er sieht, daß die Welt sich der Vernichtung schuldig macht, erhebt er sich vom Stuhle des Rechtes und setzt sich auf den Stuhl der Barmherzigkeit;

ח שלישיות יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים רביעיות יושב ומשחק עם לויתן שנאמר (תהלים קד, כו) לויתן זה יצרת לשחק בו אמר רב נחמן בר יצחק עם בריותיו משחק ועל בריותיו אינו משחק אלא אותו היום בלבד

8 in den dritten sitzt er und ernährt die ganze Welt, von den gehörnten Büffeln bis zu den Nissen der Läuse; in den vierten sitzt der Heilige, gepriesen sei er, und scherzt mit dem Levjathan, denn es heißt: der Levjathan, den du geschaffen hast, um mit ihm zu spielen!? R. Naḥman b. Jiçḥaq erwiderte: Mit seinen Geschöpfen scherzt er, über seine Geschöpfe lacht er nur an jenem Tage.

ט א"ל רב אחא לרב נחמן בר יצחק מיום שחרב בית המקדש אין שחוק להקב"ה ומנלן דליכא שחוק אילימא מדכתיב (ישעיהו כב, יב) ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה וגו' דלמא ההוא יומא ותו לא

9 R. Aḥa sagte zu R. Naḥman b. Jiçḥaq: Seit dem Tage, an dem der Tempel zerstört worden ist, gibt es kein Lachen mehr für den Heiligen, gepriesen sei er. — Woher, daß es für ihn kein Lachen gibt: wollte man sagen, weil es heißt: und der Herr, der Herr der Heerscharen, rief an jenem Tage zum Weinen und zum Klagen und zum Glatzescheren &c., so gilt dies vielleicht nur von jenem Tage und weiter keinem!?

י אלא דכתיב (תהלים קלז, ה) אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי דלמא שכחה הוא דליכא אבל שחוק מיהא איכא אלא מהא (ישעיהו מב, יד) החשיתי מעולם אחריש אתאפק וגו'

10 Wollte man sagen, weil es heißt: wenn ich deiner vergesse, Jerušalem, so versage meine Rechte; es klebe meine Zunge an meinem Gaumen, wenn ich deiner nicht gedenke, so gibt es für ihn vielleicht nur kein Vergessen, wohl aber ein Lachen!? — Vielmehr, hieraus: geschwiegen hob ich seit langer Zeit, blieb stille, hielt an mich &c. —

יא ברביעיות מאי עביד יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה שנאמר (ישעיהו כח, ט) את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים למי יורה דעה ולמי יבין שמועה לגמולי מחלב ולעתיקי משדים

11 Was tut er demnach in den vierten!? — Er sitzt und lehrt die Schulkinder die Tora, denn es heißt: Wen will er Erkenntnis lehren und wen mit seiner Predigt unterrichten? Die von der Milch Entwöhnten, von der Brust Genommenen. Wen lehrt er Erkenntnis und wen unterrichtet er mit seiner Predigt? Die von der Milch Entwöhnten und die von der Brust Genommenen. —

יב ומעיקרא מאן הוה מיגמר להו איבעית אימא מיטטרון ואיבעית אימא הא והא עביד

12 Wer lehrt sie vorher? — Wenn du willst, sage ich, Meṭaṭron, und wenn du willst, sage ich, er tut beides. —

יג ובליליא מאי עביד איבעית אימא מעין יממא ואיבעית אימא רוכב על כרוב קל שלו ושט בשמונה עשר אלף עולמות שנאמר (תהלים סח, יח) רכב אלהים רבותים אלפי שנאן אל תקרי שנאן אלא שאינן ואיבעית אימא יושב ושומע שירה מפי חיות שנאמר (תהלים מב, ט) יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי

13 Was tut er nachts? — Wenn du willst, sage ich, etwas von dem, was er am Tage tut, und wenn du willst, sage ich, er reitet auf einem leichten Kerub und schwebt umher in den achtzehntausend Welten, denn es heißt: der Wagen Gottes sind zwei Myriaden, abertausende, und man lese nicht šinán [aber], sondern šeénan [weniger]. Wenn du aber willst, sage ich, er sitzt und hört Lobgesänge aus dem Munde der himmlischen Tierwesen, denn es heißt: am Tage entbietet der Herr seine Gnade, und nachts gilt ihm mein Lied.

יד אמר רבי לוי כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה מאכילין לו גחלי רתמים שנאמר (איוב ל, ד) הקוטפים מלוח עלי שיח ושורש רתמים לחמם אמר ריש לקיש כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי מה טעם יומם יצוה ה' חסדו משום דבלילה שירו עמי

14 R. Levi sagte: Wer Worte der Tora unterbricht und sich mit Plauderei befaßt, den läßt man Ginsterkohlen essen, denn es heißt: die Melde am Gesträuche pflücken, und deren Speise Ginsterwurzeln sind. Reš Laqiš sagte: Wer sich nachts mit der Tora befaßt, dem entbietet der Heilige, gepriesen sei er, seine Gnade am Tage, denn es heißt: am Tage entbietet der Herr seine Gnade, und nachts gilt ihm mein Lied; entbietet der Herr am Tage seine Gnade deshalb, weil nachts mein Lied ihm gilt.

טו איכא דאמרי אמר ר"ל כל העוסק בתורה בעולם הזה הדומה ללילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד בעולם הבא הדומה ליום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו וגו'

15 Manche lesen: Reš Laqiš sagte: Wer sich mit der Tora befaßt auf dieser Welt, die der Nacht gleicht, dem entbietet der Heilige, gepriesen sei er, seine Gnade in der zukünftigen Welt, die dem Tage gleicht, denn es heißt: am Tage entbietet der Herr seine Gnade &c.

טז אמר רב יהודה אמר שמואל מאי דכתיב (חבקוק א, יד) ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא מושל בו למה נמשלו בני אדם כדגי הים לומר לך מה דגים שבים כיון שעולין ליבשה מיד מתים אף בני אדם כיון שפורשין מדברי תורה ומן המצות מיד מתים דבר אחר מה דגים שבים כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים כך בני אדם כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים

16 R. Jehuda sagte im Namen Šemuéls: Es heißt: du ließest die Menschen werden wie die Fische im Meere, wie das Gewürm, das keinen Herrn hat; weshalb werden die Menschen mit dem Gewürm verglichen? Um dir zu sagen, wie die Fische des Meeres sterben, sobald sie aufs Trockene kommen, ebenso sterben die Menschen, sobald sie sich von der Tora und den Geboten trennen. Eine andere Erklärung: Wie die Fische des Meeres sterben, sobald die Sonne sie sticht, ebenso sterben auch die Menschen, sobald die Sonne sie sticht.

יז איבעית אימא בעולם הזה ואיבעית אימא לעולם הבא איבעית אימא בעולם הזה כדר' חנינא דא"ר חנינא הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים שנאמר (משלי כב, ה) צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם

17 Wenn du willst, sage ich, in dieser Welt, und wenn du willst, sage ich, in der zukünftigen Welt. Wenn du willst, sage ich, in dieser Welt, nach R. Ḥanina, denn R. Ḥanina sagte, alles erfolge durch himmlische Fügung, ausgenommen [die Gefährdung] durch Kälte und Hitze, denn es heißt: Kälte und Hitzesind auf dem Wege des Falschen, wer seine Seele bewahrt, bleibt ihnen fern.

יח ואיבעית אימא לעולם הבא כדרשב"ל דאמר רבי שמעון בן לקיש אין גיהנם לעתיד לבא אלא הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה ומקדיר רשעים נידונין בה וצדיקים מתרפאין בה רשעים נידונין

18 Wenn du aber willst, sage ich, in der zukünftigen Welt, nach R. Šimo͑n b. Laqiš, denn R. Šimo͑n b. Laqiš sagte: Es gibt kein Fegefeuer in der zukünftigen Welt, vielmehr wird der Heilige, gepriesen sei er, die Sonne aus ihrem Futterale hervorholen und sie glühen lassen; die Frevler werden dadurch gerichtet werden und die Frommen dadurch geheilt werden. Die Frevler werden dadurch gerichtet werden,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel